אימפרסיוניזם כסגנון ציור

מהו אימפרסיוניזם?

אימפרסיוניזם הוא מונח רחב המתייחס לכמה תנועות אמנות ניסיוניות מובהקות. אמנם כל תנועה חולקת כמה מאפיינים וטכניקות משותפים, אבל הם גם נבדלו במובנים חשובים. התנועה האימפרסיוניסטית הייתה תגובה אמנותית למהפכה התעשייתית ולעליית הערים המודרניות. בנוסף לתגובתם נגד התיעוש, אימפרסיוניסטים הגיבו נגד הסגנונות הניאו-קלאסיים והרומנטיים הפופולריים באותה תקופה. האימפרסיוניזם הגיח מהקשר זה כסגנון ציור חדש שדחה עקרונות מסורתיים רבים של יצירת אמנות. במקום זאת, תנועה זו הדגישה את העולם הטבעי במקום ייצוגים מלאכותיים, מפושטת במקום סצנות מפורטות וצבעים חיים במקום גוונים ניטרליים. מאמר זה חוקר את כל מה שאתה צריך לדעת על האימפרסיוניזם כתנועת אמנות וכן דוגמאות ספציפיות מהציירים המפורסמים ביותר שלה, כגון

מקורות האימפרסיוניזם

התנועה האימפרסיוניסטית נוצרה בשנות ה-60 בצרפת, בתקופה של שינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים מהירים. המהפכה התעשייתית הייתה בעיצומה, ואנשים עברו בהמוניהם לערים חדשות. מעמד הביניים החדש שהוקם החל גם הוא להגמיש את השרירים הפוליטיים שלו. התנועה האימפרסיוניסטית הייתה תגובה אמנותית לעולם המשתנה הזה, כמו גם מרד בסגנונות האמנותיים הרווחים באותה תקופה. המונח "אימפרסיוניזם" שימש לראשונה בשנת 1874 על ידי מבקר האמנות לואיס אדלר כדי לתאר ציור של קלוד מונה בשם Impression, Soleil Levant (רושם, זריחה). אדלר השתמש במונח כדי לתאר את ההשפעה של סצנה או אובייקט כפי שהוא נתפס, ולא איך הוא. האימפרסיוניזם צמח מכמה מגמות באמנות של המאה ה-19, כולל ריאליזם, רומנטיקה ופוסט-אימפרסיוניזם. בעוד שהתנועות הקודמות הללו חלקו כמה מאפיינים עם האימפרסיוניזם, לכל אחת מהן היה הסגנון והגישה הייחודיים שלה.

עקרונות מפתח

- נטורליזם: התנועה האמנותית התמקדה בתיאור סצנות יומיומיות בצורה מציאותית ככל האפשר. הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא "Sunday Afternoon on the Island of La Grande Jatte", שהוא סצנה מחיי היומיום בפריז.

- העדפה לציור טונאלי ולא קולוריסטי: לפני התנועה האימפרסיוניסטית, אמנים לרוב שכבו פיגמנטים זה על גבי זה כדי ליצור אשליה של צבעים שונים. לעומתם, הציירים האימפרסיוניסטים העדיפו לערבב את הצבעים שלהם עם הרבה לבן, כדי שהצבע הסופי יהיה קרוב ככל האפשר לפיגמנט המקורי. זה מאפשר להם להשיג עדינות רבה יותר של צבע ואור.

- העדפה לגישה סובייקטיבית או אינטואיטיבית: הציירים האימפרסיוניסטים הסתכלו מעבר לטבע כדי לקבל השראה, שלדעתם היא מודל מגביל מדי. במקום זאת הם חקרו את דמיונם והתנסו בטכניקות וחומרים חדשים.

אמנים ויצירות מפורסמות

התנועה האימפרסיוניסטית הורכבה מציירים מפורסמים רבים, ביניהם קלוד מונה, קמיל פיסארו, אדגר דגה, פייר אוגוסט רנואר ואחרים. קלוד מונה (1840-1926) הוא אולי הצייר האימפרסיוניסטי הידוע ביותר. הוא ידוע במיוחד בזכות סדרת הציורים שלו המתארת סצנות בכפר הצרפתי ג'יברני ובסביבתו, כמו 〈חבצלות מים〉. ציוריו של מונה מאופיינים בצבעוניות ובאור העשירים ובהתמקדותם בסצנות טבעיות. קמיל פיסארו (1830-1903) היה צייר אימפרסיוניסטי חשוב נוסף והאמן הלא צרפתי הראשון שהצטרף לקבוצה. בעבודתו הייתה התמקדות חזקה בנוף ובחיי הכפר, והוא התעניין במיוחד בחייהם של אנשים עובדים. אדגר דגה (1834-1917) היה צייר אימפרסיוניסטי חשוב נוסף, אם כי כיום הוא פחות מוכר. הוא התעניין בבלט ובמאמצים אמנותיים אחרים, כמו גם בציור, ונודע בעיקר בזכות תיאוריו של חיי פריז. פייר-אוגוסט רנואר (1841-1919) היה חבר מוקדם נוסף בתנועה. הוא ידוע בעיקר בציוריו של אנשים בסביבה רגועה ומקורה, לעתים קרובות עם הרבה פרחים. עבודתו מציגה לרוב דמויות גדולות המצוירות בצורה עדינה, כמעט מטושטשת.

בעיות עם התנועה האמנותית

התנועה האימפרסיוניסטית נדחתה במידה רבה על ידי הממסד האמנותי בצרפת בימי הזוהר שלה. למרות שהיא נהנתה לטובה מסוימת באנגליה, היא נתקלה בדרך כלל בלעג בקרב מבקרי אמנות ואוצרים. המבקרים טענו שהסגנון האימפרסיוניסטי מבולגן מדי, לא מדויק מדי, אקראי מדי וחסר מבנה מדי. בתקופה של מהפך חברתי, המבקרים חשו אי נוחות גם מההתמקדות של האימפרסיוניסטים בחיי מעמד הביניים, ודחייתם מהסטטוס קוו האמנותי. לתנועה האימפרסיוניסטית נגמר הקיטור לאחר ימי הזוהר שלה בסוף שנות ה-80 וה-90. אולם לאחר שקיעתה, היא זכתה להכרה כתנועה חשובה ומשפיעה באמנות האירופית. הוא מפורסם במיוחד בזכות חקר הטכנולוגיות החדשות שלו וחומרים, כמו גם הדגש שלו על חיי היומיום כנושא. זה גם דחק את גבולות הסגנון האמנותי והמדיום וסלל את הדרך לתנועות מאוחרות יותר כמו פוסט אימפרסיוניזם.

סיכום

התנועה האימפרסיוניסטית הייתה תגובה אמנותית למהפכה התעשייתית כאשר העיור היה בשיאה. תנועה זו הדגישה את הנטורליזם, השימוש בציור טונאלי ולא קולוריסטי, וגישה סובייקטיבית או אינטואיטיבית. האמנים הידועים ביותר שלה הם קלוד מונה וקמיל פיסארו. מאז זכתה התנועה האימפרסיוניסטית להכרה כתנועת אמנות אירופאית חשובה ומשפיעה.